מי שמכיר אותי יודע שאני פחות נוהג להכנס לענייני קונדיטוריה קינוחים ומתוקים. אבל מתכון שראיתי בצרפת נתן לי השראה לשנות ולעשותו שלי, בסופו של דבר יצרתי מתכון אחר לחלוטין שמבטא את עצמי.
והכי חשוב, לא מסובך ולא דורש מיומנויות או ניסיון מוקדם, כל אחד יכול.
התוצאה היא פטיפורים קסומים שמתמכרים אליהם הרחק הרחק גם לאחר תום הארוחה והקינוח.

נפתח ולפני הכל נסביר מהי “ג’אנדויה”. אז מדובר בהמצאה איטלקית שמתיכה שילוב שבין 70% שוקולד ל-30% מחית מאגוזי לוז.
בעולם המוכר לכולנו קוראים לזה “נוטלה” וג’אנדויה היא הגרסה האיכותית של הנוטלה התעשייתית המוכרת. ואם מוכרים שלושה סוגי שוקולד (מריר, חלב ולבן), אזי ג’אנדויה נחשבת כסוג רביעי בעולם השוקולד.
אפשר לרכוש מחית ג’אנדויה מוכנה בחנויות חומרי גלם מקצועיות, ואפשר גם כמוני להכין בבית. לשם כך יש למצוא מחית אגוזי לוז טהורה ואיכותית ורצוי נטולת תוספת סוכר, כדי שתוכלו אתם לשלוט בסוג הסוכר ומינונו.
שבבי קוקוס קלויים הם מוצר שתמצאו בחנויות למוצרי קונדיטוריה.
טונקה הם פולים שמגררים ומקנים טעם ייחודי מאד, קשה להשגה בארץ, אם לא השגתם – נסתדר בלי.

את הפטיפורים כדאי להכין יום מראש, הם זקוקים לכעשר שעות קירור לפני הגשה.
לקראת הגשה יש להוציאם כשעה מראש מהמקרר.

הכמויות שבמתכון מיועדות לשימוש בתבנית 30X30 ס”מ, (או גודל זהה בפרופורציות אחרות) רצוי חד פעמית מקרטון. אם רצונכם בכמות אחרת – שנו את כמות המרכיבים בפרופורציה זהה.
יש להשתמש בשוקולד איכותי ללא פשרות, איכות חומר הגלם תקבע את איכות הפטיפורים, אין כאן פשרות, אתם תאכלו את התוצאה. אני השתמשי בשוקולד מקצועי 70% שבא בטבעות למטרת התכה.

לעצום עיניים כשאוכלים, ולקקו האצבעות יקרים שלי @