הבלוג נכנס לשנתו השמינית, ואני ממעט לספר בו אודות עצמי, תולדותי ומעשי.
לאורך השנים רבים שאלו ושואלים אותי מי אני, מה הרקע שלי, מהיכן החיבור לאוכל, מאיפה הידע, וחשבתי שמגיע לכל מי שתוהה לדעת מה הסיפור שלי. אחסוף מכם את סיפור חיי וכל שלל עיסוקי לאורך השנים, בשורות הבאות אשים על הבמה בעיקר את החלקים בחיי שחיברו אותי למה שאתם מכירים מהבלוג ומהקשר איתי בסיורים ובאפליקציות בפריז, אני, אוכל וצרפת. זה הרגע לפתוח את הדברים ולשתף.
בחרתי להתאהב, לחקור ולהתמחות בחיים בנישה מאד ספציפית בעולם הקולינריה שאין רבים מחוץ לצרפת שמקדישים לה את עצמם. איך, למה ולשם מה?
.
נולדתי בחיפה, ארבע שנים מילדותי ביליתי בליבריה אפריקה, בהגיעי לגיל שבע שבנו לארץ, ומאז, למעט כמה יציאות לשנים ספורות, אני מתגורר ברמת השרון, עיר שהתפתחה ממושבה קטנה וותיקה, בהרבה מובנים אני עדיין מחפש בה את מה שהיה פעם ואיננו עוד.
לא גדלתי בבית שהיתה בו אמא בשלנית, סבתא בשלנית או גורם שמחובר לאוכל ממנו שאבתי השראה, אולם למרות זאת, אני עצמי מגיל 3-4 גיליתי את המטבח והתאהבתי בו. כבר בגיל הזה כל אימת שאלו אותי: “מה תרצה להיות כשתהיה גדול?” התשובה היתה אחת: “טבח!” (אז לא אמרו שף במקומותנו). גם כששאלו אותי: “מה תרצה להיות בצבא: טייס או צוללן?” התשובה היתה אחת: “טבח!”
איני יודע להסביר מהיכן צמחה בי הכמיהה לאוכל, אולם אלו העובדות.
לבשל התחלתי בגיל חמש! מטבחים בבתים בארץ היו אז חדר סגור עם דלת, הייתי נכנס למטבח, סוגר את הדלת, לא נותן לאף אחד להכנס ומבשל, זה התחיל מביצים, המשיך בטוסטים, מרקים והתפתח לאורך הילדות והנערות.
אוכל היה ממלא את דמיוני וחלק שזכור לי היטב ממה שהעסיק אותי בבקרים בבית הספר היה “מה נאכל היום לארוחת צהריים..”
ככל שחלף הזמן יכולותי השתכללו והניסיון עשה את שלו במטבח הביתי.
בילדותי ובנערותי “להיות שף” לא היה מקצוע נחשק ונחשב שאדם עם אמביציות אמור לשאוף אליו, מקצוע שנתפס באותה תקופה יותר כאילוץ אליו נקלעו אנשים שלא עלה בידם ללמוד באקדמיה ולהגיע למשרות נחשבות.
בתום השירות הצבאי זרמתי עם המקובלות החברתית ולמדתי באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון ולאחר מכן תואר שני במדעי החברה. בין התארים רציתי לעזוב הכל ולנסוע ללמוד בישול בקורדון בלו בפריז, אחד המוסדות הוותיקים והנחשבים ללימודי קולינריה בעולם. המציאות משכה אותי להשאר כאן ולהמשיך בלימודים.
לאורך תקופת לימודי כסטודנט הבאתי לביטוי את האהבה למטבח ושיווקתי את עצמי כטבח לאירועים.
הזמנתי לקוחות להשכיר את שירותי, נבנה יחד תפריט, אתן לך רשימת קניות ואני אבוא לבשל אצלך ואכין הכל. תשלום לפי שעות עבודה, ומנות שאתה יודע ממה הן עשויות כי אתה כלקוח רכשת את חומרי הגלם. הרעיון תפס ועבד לא רע, הייתי היחיד בנוף שמוכר שעות עבודה כדי להפיק אירוע קייטרינג בעצמו, מופע של אדם יחיד.
אני אוטודידקט באופיי, אינטרנט עוד לא היה קיים ואת הידע בתחילת הדרך רכשתי מספרי בישול, חנות אלשיך ששכנה ברחוב אלנבי בתל אביב היתה הבית השני שלי, מעל מאה ספרי בישול שבביתי היו הרקע, רקע לעובדה שמעולם לא בישלתי לפי מתכון, לכל היותר קיבלתי רעיונות ממתכון.
האירוע הראשון שהרמתי בחיי היה של 100 איש, נווה אביבים, יומיים עבודה, השלמתי את המלאכה בשניה שהאורחים הראשונים נכנסו. ממש במקרה עמדתי בזמנים. בהמשך למדתי להעריך טוב יותר זמנים ותהליכי עבודה.
מאירוע לאירוע שמי התגלגל והתחלתי לבשל באירועים על בסיס קבוע. לאורך זמן רכשתי לקוחות שביקשו שאבשל להם על בסיס שבועי בבית. וכך עבדתי בבישול בבתי לקוחות לאורך שנות לימודי האקדמיים, מנסה להביא חידושים ומטבחים שונים ופחות מוכרים לחדר האוכל של ישראלים עבורם עבדתי.
הפרק הזה בחיי הסתיים לקראת סיום לימודי ומשם נתגלגלתי לקריירה בת עשרים שנה בניהול משאבי אנוש בחברות בינוניות וגדולות בארץ. תחום אותו למדתי ובו עבדתי והתפתחתי כמנהל וסמנכ”ל משאבי אנוש בחברות מובילות עד 9,000 עובדים. לא משנה כמה בכיר הייתי, באיזו משרה רמה החזקתי, כמה הרווחתי, מעולם לא אהבתי את מה שאני עושה, מעולם לא נהניתי מעבודתי, מעולם לא חשבתי שאני מתאים למקצוע הזה אליו נקלעתי לגמרי במקרה.
בשנת 1993 נסעתי עם אשתי ותינוק לטיול בן חודש ימים בצרפת, לנו בביתו של גיסי ליד פריז וטיילנו, התמכרתי לצרפת, הפכתי לפרנקופיל, אדם שמאוהב בצרפת, תרבותה, ההיסטוריה שלה, הארכיטקטורה שלה, האווירה שלה. ועבור אדם כמוני שעניינו הוא אוכל, להיות פרנקופיל משמעו להיות “פרנקופיל קולינרי“. כלומר אדם שצרפת עבורו היא קולינריה ומקדיש חלק לא מבוטל מחייו ללמוד לחקור להכיר ולחוות את הקולינריה הצרפתית.
למעשה אני משלים כיום שלושים שנות פרנקופיליה קולינרית. לאורך שנים ארוכות היה הדבר תחביב, נוסע הרבה לצרפת, קורא הרבה, חוקר, חווה ומחליף חוויות עם שכמותי. החלק הזה בחיי היה תחביב ואהבה גדולה לצד מה שבחרתי לעשות לפרנסתי.
בין תפקידים, זכיתי לתקופה בחיי שבה נגעתי בעולם המקצועי של אוכל, כסמנכ”ל תפעול בתמ”מ, חברה שייצרה בתקופתי עד 30,000 ארוחות ליום ל-25 חברות תעופה, בהמשך כיהנתי כסמנכ”ל תפעול של נורקייט, שייצרה 100,000 ארוחות לשוק האוכל המוסדי בארץ.
פרחתי, נהניתי מכל רגע, אהבתי את מה שאני עושה, זכיתי לעבוד מול מומחי גסטרונומיה מכל העולם, בניתי תפריטים לחברות תעופה, הכנסתי מנות חדשות, והכנסתי שינויים רבים במערך הייצור של החברה. עשייה מקצועית מרובה בתקופה זו בחיי ומבחינתי זו היתה זכייה שלי, ותקופה מקצועית שהעניקה לי ידע עמוק וראייה מקצועית רחבה ובינלאומית לעולם האוכל.
שנים רציתי לצאת לעצמאות ולהיות אדון לעצמי ולעשייתי. בשנת 2009 הגשמתי את החלום ויצאתי לעשות דברים לבדי.
לא קל לצאת מחיים כשכיר לעצמאות כשאין לך רקע לכך, הדבר מלווה בחששות, באי וודאות ובמעצורים לא מעטים. עברתי תהליך וכמה תחומים בהם ניסיתי את יכולתי, אהבתי את עולמי החדש.
בשנת 2017 הקמתי בלוג אוכל, קראתי לו אז Anton Chili, ומצאתי בו מקום לחלוק את עולמי הקולינרי עם העולם. בהמשך הדרך בחרתי לחזק בו את החלק הצרפתי והבלוג שינה שמו ל-HungryParis. הקמתי במקביל את קבוצת “קולינריה צרפתית” בפייסבוק, ובה אני חולק חלק ניכר מהידע שלי בתחום, לצד הבלוג.
אספתי לאורך השנים מאות ספרים אודות כל חלק וכל פרט אפשרי בקולינריה הצרפתית, ההיסטוריה שלה, הדמויות החשובות שעיצבו אותה, האזורים, המוצרים, המאכלים, המתכונים, הסיפורים והווי התרבות שמהווה נדבך חשוב מאד בעיצוב תרבות האוכל בעולם. הקדשתי לא מעט שנים לנבירה, איסוף ומחקר, התמחות וצבירת ידע בכל פרט ופרט הקשור בעולם הרחב עד כדי אינסופי שנקרא קולינריה צרפתית. בסופו של דבר בשנים האחרונות בלבד מצאתי את הדרך לממש את הידע הייחודי שנצבר ולחלוק אותו, ובצורות שונות.
לאורך השנים האחרונות בחרתי לקחת סיורים קולינריים שנהגתי בעבר לבצע מעת לעת בפריז, למסד אותם למתכונת מסודרת וקבועה ולהפוך אותם למסלולי קונספט וסיורי בוטיק איכותיים קולינריים מושקעים שהדגש בהם הוא הידע המקצועי וההבנה העמוקה של עולם האוכל הצרפתי, להבין באמת ולגלות את מה שלא ידעת לצד חווית הטעימה והכייף. התחלתי לקיים סטים של שלושה שבועות סיורים, ארבע עד חמש פעמים בשנה.
לצד פעילות זו פיתחתי שתי אפליקציות שמנגישות את המיטב שבקולינריה הצרפתית לפודי הישראלי שמטייל בפריז. האחת אפליקציה של סיור קולינרי בפריז, שאני מדריך בה באודיו, קח את הטלפון וצא בעצמך לסיור קולינרי מהמם שמתוכנן במקצועיות מא’ ועד ת’, בקצב שלך ובהתאם להעדפות שלך וללא תלות במדריך וקבוצה. והשניה אפליקציה שנקראת “המדריך הקולינרי לפריז” שמרכזת מעל שלוש מאות המלצות קולינריות מגוונות ואיכותיות ביותר בעיר. קח את הטלפון וצא לפריז כשכל הטוב ביותר שבקולינריה הפריזאית פרוש לפניך ואינך מבזבז את זמנך על המלצות של מטיילים חד פעמיים ואכזבות.
האפליקציות הללו דורשות פיתוח ותחזוקה מתמדת, חנויות נפתחות, נסגרות, משתפרות ומתקלקלות, אני עובד בלדאוג לכך שהן יהיו תמיד מעודכנות להיום.
למעשה הגשמתי חלום, וכבר מספר שנים שאני עובד במה שאני אוהב. משפט שכולנו חולמים שיגיע היום שנאמר. לקום בבוקר ולעשות את מה שאתה אוהב, לעבוד קשה מהבוקר ועד הלילה וליהנות מכל רגע. מצאתי את המקום לו כמיהתי היתה נתונה, קולינריה צרפתית, ואני מקדיש את עצמי כל כולי לה בלבד.
מפיק כיום סיורי אפליקציה קולינריים עצמאיים חדשים ונוספים בפריז, כותב את הספר הראשון שלי אודות קולינריה צרפתית, ואני מניח שבהמשך הדרך יעלו ויקרו דברים נוספים מהמקום שאני אוהב.
כל שהות שלי בפריז לצורך הדרכות סיורים, מאפשרת לי לחקור, להכיר עוד, להתעדכן ולדעת את מה שהפריזאים עצמם עוד טרם הכירו. וזה אך טבעי, אני עובד בזה, הם לא. לצד זאת השהות בפריז מאפשרת לי להגשים אהבה אחרת שלי והיא צילום רחוב Street Photography בעיר. חלק קטן מעבודותי מוצג בחלק ייעודי לצילום שנמצא בתפריט הבלוג. אתם מוזמנים לעיין. להגשים את כל מאווייך בעבודה אחת :+)
מבשל לאורך כל ימי חיי, אוכל הוא התרפיה שלי בחיים, המטבח הוא אני, מתכוני הם חלק עיקרי בבלוג. המטבח שלי משלב אוכל צרפתי כפרי לצד ישראליות לגווניה.
המוטו שלי במטבח: הערך וחגוג את הטבע, את החומרי הגלם ואת עונות השנה.
.
שלכם
רן
21 תגובות
פוסט כיפי – אנחנו “מכירים” כבר די הרבה שנים 🙂 ♥
♥
חלום של חיים
חיים בחלום
עוקבת אחריך בהנאה ובעניין רב.
בהצלחה בהמשך.
תודה הדס וכייף לשמוע
רן יקר,
נזכרת בנוסטלגיה בסיור שלך שהשתתפתי בו לפני שנתיים. סיור מוקפד, מעניין ומאוד טעים.
אשריך שאתה עוסק במה שאתה אוהב!
נתראה בביקור הבא שלי בפריז.
הי רחל ותודה. נשמח לראותך בפריז 🙂
רן היקר,
תודה על השיתוף ועל הדרך בעולם המופלא הזה!
בהחלט סיור בפריז עצמך נכנס לרשימת
ה To do list.
בהצלחה רבה !
נהנית לקרוא אותך!
תיקון סופר
סיור עימך….
תודה ליה. את מוזמנת בשמחה
אוהבים אותך בוצי.
כיף לקרוא אותך.
תודה הילושקה
היה כיף לקרוא . ברכות . ויבוא היום שגם נצא איתך לסיור קולינרי בפריס . עיר שאנחנו הכי בעולם אוהבים ונוסעים אליה לא מעט . כי סיקרנת.
תודה ואתם מוזמנים בכייף
נהנתי לקרא. ברכות ליום ההולדת מחר ????
תודה וגמלך מזלטוב. ובדיוק עילעלתי בתפריט של מאשיה וראיתי את עמק המעיינות שלך
שנות חיים שמופקות בכתיבה שוטפת ומרתקת! ניכר שאתה כל כך נהנה ומסור למה שאתה מייצג. כל הכבוד!
תודה לאה
נעים מאוד. נקרא טוב. ומאוד מומלץ לעשות …רק מה שעושה טוב. הבלוג מדהים. ההרגשה היא בלתי אמצעית. חמימה. תודה!!!!
תודה שלומית וכייף לשמוע שאת נהנית
שמחתי להכיר, קצת מאחורי הקלעים. סיור איתך, בהחלט ברשימת מאסט דו שלי.
נעים מאד אורית, ואת מוזמנת בשמחה