כנראה שאחת ההחלטות החכמות שלנו בנסיעה הזו, היתה להזמין ארוחה במסעדת Shabour שמנהל שף דן יושע תחת קבוצת מחניודה הירושלמית ברובע השני בפריז. מסעדה צעירה ובועטת שכל ישראלי יודע לדקלם שקיבלה השנה כוכב מישלן, אישית זה פחות מעניין, כי הקריטריון שלי הוא אני, והקריטריון שלכם הוא אתם.
אודה שתמיד החזקתי בתפיסה שישראלים לא נוסעים לחול כדי לאכול ב”מסעדה ישראלית”, טוב שזוגתי התעקשה כדי להמחיש לי כמה טעיתי.
אז אמש אכלנו בשבור Shabour, ארוחת טעימות אינסופית סביב שולחן בר העוטף מטבח סרוויס פעלתני (מבנה ישיבה דומה ל-OCD היפואית, מבנה שאני מוצא כהרבה יותר חווייתי מהמבנה המסורתי של ישיבה סביב שולחנות פזורים).
דן מנהל את המופע ומוביל אותו בחן, הסברים, בישול, הרכבה, הגשה, התעניינות וייחס אישי, עד פינוי כלים, מולטי, ולצידו צוות טבחים מקומי מהודק.
שבור איננה מסעדה ישראלית, האג’נדה כאן היא חיבור בין אוכל ישראלי יהודי וירושלמי לחיך ולשפה קולינרית של פיין דיינינג אירופאי, ומהחוויה שלי זו הנגשה של המטבח הישראלי האקלקטי ומנהגי האוכל הישראלים לחיך הצרפתי בשפה צרפתית.
יצרו כאן מסע חווייתי אמיתי שיש בו ריגוש. היצירתיות כאן משובחת, הרבה הפתעות יחכו לכם בתפריט. מרבית המנות טעימות עד טעימות מאד לחיך שלי. מטבח אינטיליגנטי מאד, בוגר, מכוון, מדוייק, עדין, אינטנסיבי בו בזמן, עם מסר ראשון לראש ושני לחיך.
הרבה מאד טעמים וחומרי גלם ותיבול תפגשו בארוחה הזו שהיא מסע מרתק שמביא עולמות של תרבות ואוכל מקצה עולם לקצהו השני.
חומרי גלם משובחים, מנות מורכבות שחלקן כולל תהליכי הכנה ממושכים ומורכבים, כל מנה מוסברת בפירוט על מרכיביה, תהליכי הכנתה, ומה היא מביאה מעולם האוכל הישראלי.
ולא, אין כאן אוכל ישראלי, יש כאן פרשנות מודרנית ויצירתית מאד לטעמים ישראלים ולתרבות האוכל הישראלית בארוחת טעימות מישלנית למהדרין.
חלק מהמנות מונגשות כגרסה של מנה צרפתית מוכרת, כדי לעורר את ההשוואה והייחוד למול מה שמוכר לצרפתים. חלק אחר מהמנות מונגש כגרסת מישלן יצירתית על בסיס מנה ישראלית מוכרת. חלק מהמנות הן פירוק מרכיבי מנה מוכרת לגורמים ובניה מחדש בפורמט אחר לחלוטין. תפגשו פה טעמים מרומזים ממנות מוכרות. ארוחה אינטליגנטית שמאתגרת את הראש, כשבטעמים היא לגמרי מפרגנת לסועד.
עוד נצייין את כלי ההגשה המדהימים של המסעדה, מקבץ מגוון ומדהים, אוסף מטורף של צלחות וכלי הגשה ישנים שדן ואסף רכשו ואספו מבתים פרטיים ששייכים לדורות מהעבר, חלקם עתיקים ממש, מוזיאון לצלחות ווינטג’, למות. גם הכוסות ומעמדי הסכו”ם מקסימים מהסוג שאינו מוכר במקומותנו. 
את פירוט עיקר המנות בתפריט ואת החשבון תוכלו לפגוש בתמונות. ארוחת טעימות כאן עולה נכון להיום 96 אירו לאדם.
בתום הארוחה מקבלים שקית הפתעות הביתה עם מקבץ מרכיבים מתוך חוויית הערב, ישראלים מלמדים אירופאים קורס בשירות וחוויה.
נציין את מנת הטייקאוף על הבורשט, שלטעמי היא מנת שני כוכבי מישלן.

סיכום  |  היתה זו ארוחה שהיא בגדר חוויה אחרת, מסע עם מסר, הרבה כוונה מעבר לאוכל טוב, טיול מגילוי לגילוי בין אינטרפרטציה לאינטרפרטציה, ערב שמנגיש יסודות מהתרבות הקולינרית היהודית-ישראלית לתוך מטבח פיין דיינינג אירופאי. הרבה הפתעות בדרך, טעמים מרומזים, ומאכלים בשינויי צורה, ובעיקר טעים טעים טעים. המכלול עשה את החוויה למה שהיא, המקום, הכלים, הצוות והשירות, לצד הארוחה, היה זה ערב מושלם.

שבור Shabour פריז | אהבנו. נהנינו. נשוב. בטח נשוב.

—
Shabour, 19 Rue Saint-Sauveur, Paris 2eme.