הגיע השעה לספר אודות אחת ממסעדות הבית האהובות עלי בפריז, זו שקבעתי את מגורי כמטחווי קשת ממנה. כאן בצהרי יום לא מזמינים, באים נכנסים ואוכלים.
ביסטרונומי אינטימי שחב את מהותו לשפית הארגנטינאית Raquel Carena שנחשבת בבראנג’ה הפריזאית לאמא של הביסטרו המקומי מזה כשני עשורים, גם הבישול וגם המזג, ושמבשלת כאן את עצמה לתוך הסירים. מטבח אישי, יד של השכינה, טאץ’ ייחודי.
מוסד בלווילי שורשי שהרחיב לפני שנים קהל אוהדים בהשראתו של אנטוני בורדיין שהכריז על אהבתו למקום.
המסעדה משמרת את עיצובה ומהותה מזה 35 שנה, מגלמת קונטרסט בין המטבח החם והאוהב של Raquel לבין פני הפוקר העגמומיות של Philippe בעלה שמנהל את הפלור הצנוע. אם המלצר התורן נחמד זה מעדן מעט את קדרותו של בעל הבית שמאחורי דלפק הבר.
האמת שהיום בפעם הראשונה ראיתי בתדהמה את פיליפ מחייך ללקוח וותיק, מסתבר שהוא מסוגל.
תפריט צהרים מצומצם המציע ארוחה ב-23 יורו. לצהריים אין צורך להזמין מקום.
תפריט ערב קארט מורחב, עשר ראשונות, עשר עיקריות וכו. חובה להזמין מקום מספר ימים לפני ובטלפון בלבד.
תפריט יינות על הקיר, יינות נהדרים יש להם כאן, דגש על נטוראל כאג’נדה במקום.
קחו בחשבון ששפים מכוכבים לא מעטים סועדים כאן ואתם עשויים לפגוש בהפתעה אחד כזה יושב בשולחן שלצידכם. זו גם מסעדת הבית של קונדיטור אנונימי העונה לשם Pierre Hermé.אודות
צהרי היום, נכנסתי בלי להזמין, בכוונה הקדמתי לשעה 12:45 כדי להבטיח שימצא לי שולחן פנוי, וכך היה.
כוס יין לבן פירותי, פרחוני וקליל מהלואר ריענן ושימח לבבי.
דילגתי על התפריט העסקי כי ידעתי בדיוק בשביל מה באתי, ושקדי העגל בחמאת לימון של הבלבוסטה הם הם אלו שהביאוני עד הלום, מנת אקסטרא שמוציאה אותך מהדיל היומי.
מרק בויון של דגים וירקות. ישראלי מדמיין סמיכות ועוצמות טעמים של בויאבס, אבל תשומת לב למילה בויון. אנחנו במרחק רבבבב מבויאבס, אנחנו הרבה יותר במנה שהולמת הגשה אצל אלאן פאסאר ב-Arpège, קונסומה דגים מסונן ומזוכך עדינדין ומופלא, נגיעה מרומזת בלבד של ג’ינג’ר מעלה אותה מדרגה, שלל ירקות חתוכים באלכסון בעובי דף נייר, פיסת דג ענוגה, שלמות ועונג עילי, מרק של מלאכים, עדינות מפנקת שיאה למארי אנטואנט, התמכרות.
.
שקדי עגל צלויים על מצע ירקות, באנו הביתה מאמי, שקדים שמנמנים משובחים שנצלו מדוייק באופן שמכאיב לבלוטות ההנאה שרוצות עוד, הוגשו על מצע ירקות נאנו באידוי אל דנטה מופתי, והכל בשלולית של חמאת לימון.
מנה בעייתית מאד שמעוררת צער כה עמוק כשהיא נגמרת, דמעות בעיני, אני כבר מלא אבל רוצה עוד ביס שנגמר. למה למה.. מנה שהיא צירוף קשה שבין אושר עילאי בשלב אכילתה לדיכאון תהומי כשנגמרה. אני מחפש משורר שיחרוז את זה.
פרוסת גבינת שבר Tomme de Gâtine, גבינה זורמת מה שנקרא, ארומה מתונה, טעמים של אמצע סקאלת העוצמה, ומרקם יבשושי משהו, אופייני לז’אנר הזה. מתינות שמותאמת לסיום ארוחה. אני מאד אוהב גבינות חזקות, אבל לסיומה של ארוחה הן לוקחות את הכתר וזו טעות בבניית חוויית סועד נכונה.
שורה תחתונה, לא גבינה לעוף ממנה, לכן היא שלמות שלא תקלקל את החוויה העיקרית שקדמה לה ולא תגנוב הצגה. עם לחם המחמצת הטוב סיימנו את היין וסגרנו את הפינה. אני הייתי עושה בחירת גבינה אחרת, אני גם הייתי מוסיף לצידה קוביית מרמלדת פרי Pâtes de fruits.
.
קפה נהדר, לא עוצמתי אבל טעים באופן יוצא דופן (טחינת פולים אונליין לכל כוס מוזמנת), קפה נדיר בנוף המסעדנות הפריזאי.
סיכום | נאו-ביסטרו של מלכת המטבח הביתי הפריזאי 2023, יד מרשימה מנפקת מנות מצטיינות בהרכבים מושלמים של לא יותר מדי, אבל קולע בול.
אוכל פשוט, בישול פשוט, חומרי גלם שלושה כוכבי מישלן, יודעים כאן לשמור עליהם ולהעניק להם במה ראויה, מעורר השראה כמה נכון טעים ומהמם יכול להיות אוכל בסיסי שלא מנסה להתחכם, לאלץ יצירתיות, ולהרשים בצילחות. אם אתם מסוגלים לדמיין איך נראית בצלחת השלמות שבפשטות – דמיינתם את המקום.
צריך לדעת להעריך איכויות חומרי גלם ובישול כדי להתפעם מהטוב שירעיפו עליכם פה, מי שמחפש תיחכום, פרזנטציה ופירוטכניקה זה לא המקום עבורו. זה הבית לאוכל צרפתי ביתי פשוט ומשובח לאוהבי גסטרונומיה פריזאית בנפשם ובליבם.
למקום יש את החן המואר של צהרי היום ואת העסקית מהכדאיות ביותר בעיר. ההצגה האמיתית קורית כאן בערב, הן באווירת המסיבה והן ברפרטואר הגסטרונומי.
.
3 תגובות
האם יש אופציות צמחוניות ?
אחת מנקודות התורפה בצרפת, לא תמיד והתפריט משתנה
נראה מושלם נדגום את זה בביקור הבא הקרוב מאוד