מעולם לא הכנתי קובה מסוג כלשהו, מתכון שאופפת אותו הילת מיסתורין של מיומנות קשה הנרכשת לאורך שנים במטבח, וקושי ניכר להשיג תוצאה של מעטפת דקה וכמות נכבדה של מילוי, המבנה האופטימלי המוצהר של הקובה המנצח.
הפוסט הזה מוקדש לאלו שכל חייהם לא העזו לגעת ולהתנסות בהכנת קובה, שלא האמינו שהם מסוגלים, שביכולתם במאמץ קטן בלבד לייצר קובה איכותית ודקה עם כמות מילוי נדיבה, כזו שלא תתפרק.
בסופש האחרון הכנתי את הקובה הראשון בחיי, והריהו לפניכם.
המתכון הזה נועד להביא אתכם להעז, להפריד אתכם מהפוביה ולהראות לכם שאפשר גם אפשר.

.

המרכיב המרכזי בפוסט הזה הנו מכשיר פלסטיק קטן וממזר, שבפשטותו עושה את מה שבני האדם מתקשים לעשות, לוחץ כדור בצק ליריעה שטוחה ואחידה, וכמו שהוא מסוגל להכין טורטיות, הוא גם מסוגל להכין קובה, ומצאתי אחד שממש מתאים בגודל ועושה את העבודה מעולה. עם אפס ניסיון ואפס מיומנות אתם תכינו את הקובה הדקיק ביותר שניתן להכנה, חלום.

.

אז ראשית נצרף לכם קישור לרכישה המכשיר באמזון, שם אני רכשתי, 16$ פלוס משלוח, ואתם מתחרים בסבתא העירקית שצברה עשרות שנות ניסיון.
המכשיר במקור נועד להכנת טורטיות קטנות, אולם אל דאגה, זה בדיוק מה שאתם צריכים עבור קובה עירקי משובח.
יש לעבוד בידיים רטובות ולאחר כל קובה לשטוף את המכשיר וכשהוא רטוב להכין את הקובה הבא.
קלי קלות, משהו כמו דקה עבודה לכל יחידה כולל מילוי וסגירה.
ניתן להשיג את המכשיר הזה ודומיו גם מפלטפורמות נוספות.

קישור לרכישת המכשיר

.

המתכון שהכנתי אינו לקוח משום מקור עדתי, שום סבתא לא לימדה אותי, הכנתי את הקובה שדימיינתי בראשי בהתאם להעדפות החיך שלי ושל באי ביתי, הכנתי את הבצק בהתאם לקלאסיקה המקובלת בעירק, והמילוי שלי, אתם מוזמנים לעשות אדפטציות בהתאם להעדפות הטעם האישיות שלכם.

המנה הסופית בתמונות צולמה בכלי הקרמיקה בעבודת יד של האמנית שרית רשף מהגליל, המייצרת כלי הגשה אמנותיים יוצאי דופן שאני אוהב במיוחד, והלינק הזה הוא תרומתי הצנועה לקידום אמנים ויצרנים ארטיזנים קטנים בישראל.

.

בהצלחה ובאהבה