כבלוגר שגילה לפני שלושים שנה שהוא פרנקופיל, מקדיש את יהבו לפרנקופיליה קולינרית, ומנגיש את הקולינריה הצרפתית לקהל עוקבים ומנויים מזה בבלוג שלו HungryParis למעלה מחמש שנים, חשבתי שהגיע העת לעניין אתכם בבלוג הישראלי שמביט בצדדים האחרים של צרפת, תרבותה וההיסטוריה שלה, בלוג שמביא את העדכונים ממה שקורה בצרפת של היום, בלוג שמביא את כל הטיפים והעצות למטייל הישראלי בצרפת. בלוג שאני ממליץ לכולכם בחום להציץ בו, לקרוא את הכתבות הנפלאות הכלולות בו, ולשמור אותו לקראת הנסיעה הבאה שלכם לפריז או צרפת.
הכירו את “פרנקופילים אנונימיים“, בלוג צרפת של צבי חזנוב, בלוג צרפת לישראלים עליו אני ממליץ בחום.
צבי מספר:
הכל התחיל כשטיילתי עם ההורים שלי בעמק הלואר (הייתי אז בן 10 פחות או יותר). באחת הטירות, ראיתי דיוקן של מלך מכוער במיוחד. שאלתי את ההורים שלי “מי זה” והם ענו “פרנסואה ה-1” (כך היה כתוב על השלט מתחת לדיוקן).
השאלה הבאה שלי הייתה “אז ממה הוא מת?”. כמובן שלא היה לאף אחד מושג ממה מת פרנסואה ה-1, אולם ההורים שלי זכרו שלחבר שלהם היה ספר בשם “דברי ימי צרפת”, שנכתב על ידי אנדרה מורואה, והם הבטיחו לי שכשנחזור ארצה הם יבקשו מהחבר שישאיל לי את הספר וכך אוכל ללמוד ממה מת פרנסואה הראשון (גוגל וויקיפדיה עוד לא היו קיימים אז).
חזרנו ארצה, קיבלתי את הספר, קראתי אותו מתחילתו ועד סופו, ולא למדתי ממה מת פרנסואה הראשון, אולם כתופעת לוואי התאהבתי בהיסטוריה הצרפתית. מאז קראתי המון ספרים, עשיתי תואר בתרבות צרפת באוניברסיטה העברית, ואחרי שנים רבות למדתי ממה הוא מת.
כל זה הפך אותי לפרנקופיל, אך באותם שנים עוד נסעתי ללא מעט מקומות אחרים. ההתמכרות לצרפת באה יותר מאוחר. הכל החל בשנת 2005, כאשר לאחר חצי שנה של חיפוש עבודה, עם סיום לימודי באוניברסיטה, מצאתי לי סוף סוף מקום שרצה שאתחיל לעבוד בו מיד אחרי פסח.
מכיוון שהיו לי כמה ימים פנויים לפני תחילת העבודה חיפשתי לי איזו חופשה קצרה בחו”ל כדי לבוא רענן לעבודה. במקרה הייתה איזו חבילה של כמה ימים בפריז ומכיוון שלא הייתי שם 3 שנים, חשבתי שזה יכול להיות נחמד להגיע לשם.
הייתי בטוח שחופשה של כשבוע תעשה את העבודה וכעבור כ 8 חודשים נסעתי לפריז לשבוע. אכן לקראת סוף החופשה הרגשתי תחושה קלה של מיצוי, אולם יומיים אחרי שחזרתי החלו הגעגועים. כדי לטפל בהם נסעתי שוב לפריז והפעם ל 10 ימים. זה עזר עם לגעגועים אך הם חזרו תוך מספר שבועות מיום החזרה. ניסיתי להגדיל את המינון ואת מספר הביקורים אבל שום דבר לא עזר. אחרי כמה שנים הבנתי שאני מכור ושמצבי חסר תקנה ואז, באוקטובר 2013, החלטתי להקים את הבלוג “פרנקופילים אנונימיים” וגיליתי לשמחתי שאני אני לא המכור היחידי.
אז מה מכיל הבלוג “פרנקופילים אנונימיים” ומה יש בו שמביא אותי כך לפרגן ולהמליץ לכם?
הבלוג של צבי הוא אתר מרהיב ומקיף ביותר שמורגש שנבנה באהבה של ממש לדבר. הבלוג מכיל כיום מעל 800 כתבות, בחלוקה לשלושה חלקים עיקריים:
מדריך פריז – מכיל את כל המידע הדרוש לתכנון טיול בעיר האורות (החל ממידע על טיסות, מלונות ודירות, הזמנת כרטיסים, השכרת רכב, כרטיסי רכבת ואטרקציות וכלה סדרה של כתבות שיכירו לכם את ההיסטוריה של פריז וטיפים ושלל המלצות למבקרים בה.
צרפת למטייל – מידע תיירותי על חלק ניכר ממחוזות צרפת (אלזס, איל דה פראנס, בורגון, עמק הלואר, ועוד ועוד).
תרבות צרפת – שלל כתבות על אומנות, היסטוריה, מוזיקה, קולינריה ועוד.
.
בבלוג של צבי מתארחים מומחים לתחומים ספציפיים בתרבות צרפת ונוטלים חלק בכתיבה, עושר רב של מידע ואווירה.
אם תשאלו אותי, אם אתם פרנקופילים או מתעניינים בתרבות צרפת, כנראה שאתם כבר מכירים את הבלוג של צבי.
אם טרם הכרתם ואתם מתכוונים לבקר בצרפת? הבלוג הזה הוא קריאת חובה עבורכם, בלוג שנכתב בידי אדם עתיר ידע שמקדיש משאבי זמן אדירים לחקור עוד ועוד, התשוקה לדבר ניכרת מכל עמוד בבלוג וקריאה בבלוג תחשוף אתכם להמון ידע מרתק ומועיל.
התוכן מעמיק אך יעיל ולא חופר יתר על המידה. מה שנקרא כתבות מאוזנות.
המידע בבלוג עדכני, הבלוג עובר עדכונים על בסיס שבועי.
וכאמור מומחים בעלי שם לתרבות ולהיסטוריה של צרפת, חלקם מתגוררים דרך קבע בצרפת לוקחים חלק בכתיבה בבלוג וזה חשוב ומעשיר.
אני ממליץ לכם בחום להכנס לבלוג, לעיין ולקרוא בהתאם למה שמעניין אתכם, להצטרף למנויי הדיוור של הבלוג ולקבל כתבות על בסיס שבועי לאימייל שלכם, וכמובן להשתמש בבלוג לקראת נסיעות לצרפת. כייפי, מרתק, מקיף, מעמיק, יעיל, אין עוד מקור מידע כזה בעברית.
