לפני כמה חודשים נתקלתי ברשת החברתית במיזם יוצא דופן שמיד תפס את עיני, מתחם שמנגיש את מטבח הישראלי של לפני ואחרי קום המדינה. אוסף עשיר ונדיר של פריטי מטבח, בישול ואפיה נוסטלגים שחלק ניכר מהם פורט על מיתרי ההיסטוריה הפרטית של כל אחד ואחת מאיתנו. קשה להשאר אדיש.
בו במקום החלטתי שאני חייב להגיע לשם וכך היה.
בעיבורו של מושב אליכין שבשרון פגשנו את עודד צביקל, איש קולינריה ותיק, יועץ למסעדות ולתכנית אוכל מוכרות בטלוויזיה, אדם שלצד עבודתו המקצועית בקולינריה מצא ייעוד באוסף שהלך ותפח לאורך השנים, אוסף של כל מה שניתן להשיג הקשור במטבח הארץ ישראלי, למן שנות השלושים של המאה הקודמת ועד היום. עודד מציג את האוסף הייחודי והמרשים שלו במבנה ייעודי הנמצא בחצר ביתו, ואשר העניק לו את השם “הצריף”, ומארח במקום קבוצות קטנות לשעתיים של הסברים טעימות וחוויה.
הכניסה למתחם מעוררת בקרב כל ישראלי התכווצויות בלב, אתה פוגש שם את ילדותך, פריטים ששנים רבות לא ראית, וזה נוגע באופן אישי בכל אחד מהמשתתפים במקום פרטי משלו. לאחר שיטוט עצמאי במתחם כדי לאפשר פורקן ראשוני להתרגשות של כל אחד, מתיישבים ועודד מדריך את המפגש כשמסתבר שהאיש אינציקלופדיה לא קטנה לתולדות הקולינריה הישראלית בראשית דרכה.
עודד עובר בין הפריטים והמוצגים, מסביר את הרקע והסיפורים הקטנים הנוגעים להם, נוגע בספרות הבישול הראשונה של ארץ ישראל, במנהגי המטבח של ראשית דרכנו, בתרבות הקולינרית של הימים ההם, בקוריוזים וסיפורים שמעלים חיוך, ביצרנים הראשונים, בהמצאות הישראליות ובגאווה שהיתה בראשית הדרך ל”תוצרת הארץ”. הסיפורים מרתקים ואנשים מגיבים להם, שואלים שאלות ונוגעים בחוויה האישית שלהם.
האיש מתמצא באופן מעורר השתאות בנבכי המטבח הארץ ישראלי ושמח לשתף אתכם בידע הייחודי שלו. בהחלט יש מצב שזו הזדמנות חד פעמית עבורכם לשמוע, לחוות ולהבין דברים שיפתחו לכם את הצד הקולינרי בהיסטוריה המשפחתית הפרטית שלכם, דברים שלא תשמעו במקום אחר.
האוסף של עודד מתמקד ברובו בפריטים תוצרת הארץ שממחישים את התפתחות תעשיית המזון וציוד המטבחים בארץ ישראל ובהמשך במדינת ישראל, אתם תפגשו שם מותגי עבר שכבר שכחתם שהיו קיימים פה פעם, לצד מותגים שכלל לא ידעתם על קיומם.
תפגשו כאן תנור שמניחים על כיריים גז ומהם הוא מקבל את חומו, תפגשו כאן את מקררי הקרח של ארץ ישראל, את הטוסטר של ילדותכם, את הזיפ, הלוף הצבאי, הסיפולוקסים למיניהם, הבונבוניירות של פעם, את מקרר הפרידמן העגול ועוד אינסוף פריטי ציוד מטבח שהסבתא שלכם השתמשה בהם ומאות מוצרי מזון שפיארו פעם את מדפי המכולות וכבר מזמן אינם עמנו עוד.
עודד משלב בסיור טעימות מימי ארץ ישראל של פעם, מרק עגבניות ואורז, שהוכן על פי מתכון של כוהנת הבישול של טרום הקמת המדינה ליליאן קורנפלד, מוגש בכלי הגשה עתיק מתוצרת נעמן, עוגת שיש שנאפתה בסיר פלא של פעם, גזוז ממכשיר סיפולוקס עם תרכיז פטל או ענבים, תה חליטה בסגנון העתיק ושוקולד במילוי ליקר דובדבנים עם הדובדבן ההוא מהבונבונירה של ילדותנו. כל אחד חש בטעימות הללו משהו מעברו, מעולם ששוכב ב-DNA שלו, עולם שאיננו עוד.
אתם לעולם לא תדעו מה יעשה לכם את זה פה, כשקומקום התה “שרק”, נדהמנו להזכר שקומקום שורק, ועוד איך שורק ~~ וואוו.
אחד הפריטים ששבה את ליבי הוא תלושי המזון האורגינאליים מתקופת הצנע של שנות החמישים בישראל, אלו שחילק שר האוצר דב יוסף, פעם ראשונה בחיי שראיתי אותם ונגעתי בהם.
חייב לומר שהתאהבתי בעודד ובמקום, עבורי היתה זו חוויה מופלאה, מחד עודד מצליח להביא אותך בבת אחת למחוזות ילדותך ולסיפורי הוריך וסבותיך, ומאידך הוא מאפשר לך לחוות אירוע חד פעמי שלא תפגוש כמותו בשום מקום אחר, לא במספר הפריטים ולא בידע ובהסברים המאלפים.
קיימים במקומות שונים בארץ אוספי נוסטלגיה של ארץ ישראל, לדעתי זהו האוסף הראשון שממוקד בקולינריה של ארץ ישראל בלבד ובכך ייחודו.
מדובר בחוויה של חמשת החושים, לעיתים ריח בלבד מחזיר אותך לבית סבתא או לגן הילדים, וכן, אפילו נוסטלגיה של צליל היתה שם, כל החושים.
מאחל לכל אחד ואחת מכם לטרוח ולהגיע לאירוע חווייתי שכזה אצל עודד ב”צריף”. חוויה חד פעמית בחייכם.
.
הצריף, מתחם קולינרי נוסטלגי, רחוב חבצלת השרון 10, מושב אליכין. 054-4433447
כחלק ממדיניות הבלוג, אני מקדיש אחת לתקופה כתבה להיכרות עם יזם ישראלי ארטיזני מקומי שמייצר או מוכר מוצר קולינרי איכותי, ובמקרה זה ביזם מקומי שהקים ומפתח מיזם ייחודי וחשוב לשימור ההיסטוריה והתרבות הקולינרית של ישראל במאה השנים האחרונות. זו תמיכתי הצנועה בקידום הקולינריה המקומית שלנו בארץ.
5 תגובות
אתר חובה לכל חובב תרבות, היסטוריה, מורשת ואסתטיקה.
זה מקום מדהים ועודד מדהים.
כמה יפה כתבת. מרתק ומרגש.
תודה רבה
מכיר את עודד, מכיר את “הצריף”. חוויה מיוחדת במינה!