רן ורדי על קולינריה צרפתית ומעבר

משייה | מלאכת מחשבת של צבעים וטעמים

צהריים עסקית מרהיבה ומענגת אצל יוסי שטרית במשייה, יופי של מסעדה.
מאשיה

משייה | מלאכת מחשבת של צבעים וטעמים

צהריים עסקית מרהיבה ומענגת אצל יוסי שטרית במשייה, יופי של מסעדה.
מסעדת משייה

צהריים עסקית "בסגנון מרוקאי" כהגדרת המקום הוא מה שהביא אותנו למשייה של שף יוסי שטרית, ספינת הדגל של קבוצת קיטשן מרקט (משייה, אונזה, קיטשן מרקט), עסקה של צהרי יום חול הכוללת מגש סלטים שהוגדרו "מגניבים", סיגרים, פרנת הבית, ומנות עיקריות. הקונספט מתומחר כמקובל לעיסקיות במקומותנו בפורמט סלטים ועיקרית במחיר המנה העיקרית.

משייה ממוקמת בקומת הכניסה של מלון הבוטיק מנדלי במרכז תלביב, משמשת גם כמסעדה של לקוחות המלון תוך שהיא מתפקדת במקביל כמסעדה עצמאית לכל דבר ועניין. השולחנות הטובים והמפנקים שמורים לבאי המלון בלבד.

מיד עם כניסתנו שמתי לב שהדבר העיקרי שהפריע לי בביקורי הקודם במקום (לפני כשלוש שנים) נותר כשהיה, האקוסטיקה של חלל המסעדה, הקומפלקס הזה פועל כמגבר סאונד אחד ענק היוצר המולה קקופונית של בליל קולות כל סועדי המסעדה לאורך כל הארוחה שלך, לא טופל וחבל.

יצאנו לדרך..

מסעדה משייה
מסעדה משייה
מסעדה משייה
מסעדה משייה

ערכת מנות ראשונות עשירה, צבעונית ובעיקר יצירתית ולגמרי שונה מהמקובל פוזרה על שולחננו || סיגר פילו ממולא בשקדי עגל ופרגית, מנה עדינה ביותר, האמת שכלכך עדינה שהיה קשה לזהות את מהות ואופי המילוי, חביב אבל התפספס לטעמי || רוטב צ'רמולה מרוקאי קלאסי שהיה אגרסיבי מאד ומדי לטעמנו, פחות התחברנו || סלט עלי מנגולד מבושלים עם בצל ושום על מצע יוגורט, מיוחד ושונה || סלט גפרורי עלי רוקט עם לבנה בקר ופיסטוקים, תמרים ואננס, דבש ופלחי אבוקדו, מנה מדהימה בצירופי הטעמים שבה, רעננות וקרנצ'יות משולבים באיזון מופלא של גווני חמיצות ומתיקות בחלל הפה, לפנתיאון || מחית דלעת שנאפתה ונחרכה בטאבון עם טחינה גלמית ופיסטוקים, מנה פשוטה וטעימה מאד  || סלט ג'עלה עם עשבים קצוצים ופפריקה מתוקה || אריסה פיקנטית || טחינה יוגורט || לחם פרנה העשוי מתערובת שלושה קמחים ו-18 תבלינים כרוך כתולעת מסביב לענף עץ ואפוי בטאבון ומוגש כך עם ענף העץ שבתוכו, לחם במרקם רך ואוורירי מלא בטעמי תבלינים, שונה ומיוחד בצורתו וטעמו, הגשה יצירתית.

חווית מגש סלטי הפתיח היתה מרשימה, ייחודית לגמרי ושונה מכל מה שחשבתם כשאמרו לכם פלטת סלטים בארוחה עסקית בישראל, ניחוח המנות אכן מרוקאי באופיו, חלק מהמנות היו טובות או מעלפות לצד מנות אליהן פחות התחברנו. ריפיל הוא חלק מהעסקה פה, נשאלנו והעדפנו להשאיר מקום לעיקריות.

אחת החולשות של הארוחה היתה האיטיות היוצאת דופן של הסרוויס, אנחנו בארוחה עסקית ונאלצנו להמתין קרוב לשעה מרגע שסיימנו ראשונות ועד לעיקריות המיוחלות, העובדה שמדובר בארוחה עסקית בצהרי יום מדגישה את הבעיה, הסועדים פה חלקם באמצע יום עבודה. שוט קוקטייל הוטס לשולחננו מבר המסעדה למזעור נזקים, וכך נעשה לכלל שולחנות השכנים הממתינים לא פחות מאיתנו, אגב המסעדה לא היתה בתפוסה מלאה בביקורנו. 

מסעדה משייה
מסעדה משייה

סופסוף הגיעו ייסורי המתנה לקיצם והעיקריות הוגשו. בשבילה נתחי פילה מוסר "פרא" עם סלט משוויה (צ'טני של פלפלים ועגבניות חרוכות) וצ'יפס של חצילים, עם זילופי קולי כוסברה ושמן פפריקה בעיטור עלי פרח כובע כנזיר (128 ש"ח). בשבילי קציצות לוקוס עטופות בעלי כרוב שחור, גרגרי חומוס ולימון כבוש, עם זילופי קרם עמבה, קרם כוסברה ורוטב חריימה (118 ש"ח).

מנת קציצות הלוקוס טעימה, פרזנטציה יפיפיה, הרעיון של לעטוף קציצות דג בעלה מרהיב (לגמרי אאמץ במטבח שלי), הטעמים מדויקים והמכלול עשוי כהלכה. נקודה אחת לציון היא שמשום מה הדג נטחן ולא נקצץ ידנית, זה כמובן מייצר מרקם רך ופירורי לקציצות במקום לנגוס נגיסה שבה מרגישים מרקמים של דג, אני נותן לשטרית את הקרדיט שהדבר נעשה כדי לדמות את הקציצות שהסבתא המרוקאית טוחנת בבית, קולינרית אני משוכנע ששטרית יודע שנכון ועדיף לקצוץ. בכל מקרה עבורי המרקם פה התפספס כמו גם האופי של הלוקוס שנלקח ממנו בטחינה. יחד עם זאת זו מנה טעימה, מעניינת ומעודנת, מנה ביתית מדויקת ומאוזנת שמביאה את המטבח המרוקאי של אמא לצלחת בגרסת פיין דיינינג מרהיבה.

מנת נתחי דג המוסר וצ'יפס החצילים עשויה מדויק, הדג מושלם, שילוב הרטבים המזולפים עם המשוויה שמתחת מאוזנים והניבו יחדיו יצירה מושלמת. מנה מעולה.

מסעדה משייה

שלב הקינוחים (בתשלום נפרד ממחיר העסקית). לקחנו שניים, קינוח דלעת: פרוסות דקיקות של דלעת מתקתקה שלדעתי נכבשה במי ורדים, קרם של מלבי, גלידה של וקרמל, ניחוח בהרט וצימוקים, מנה מתובלנת וחביבה, מעט כבדה (34 ש"ח). ולצידה הזמנו וקיבלנו קינוח לימוני: קרם לימון אפוי על בצק פריך עם קצף של יוגורט ויוזו מעוטר בסומק, מנה מרעננת ועודנת, אחד הקינוחים היותר טובים שבאו לפי, שאפו יוסי (34 ש"ח).

לסיום קיבלנו שני רביולים מקסימים מסלק ממולא בקרמו של גבינת לאבנה ועלה מרווה.

מסעדה משייה

סיכום | ארוחה טעימה, מהנה, מעניינת מאד, יצירתית ומענגת. המטבח כאן מפיק איכויות של פיין דיינינג על חומרי גלם מקומיים עם ריספקט למסורת הבישול העדתית, עכשוויות במיטבה. נזכור שמדובר בארוחה עסקית של צהרי יום חול, הארוחה הזו היא הרבה מעבר למקובל במקומותנו לדיל שכזה, הקונספט של מטבח מרוקאי בגרסה יצירתית עכשווית עשוי היטב, יש נקודות לשיפור וכמובן עניינים של העדפות טעם אישיות, אולם בראיה כוללת נהנינו מאד מהארוחה ואף הבטחנו לעצמנו לשוב לפה בקרוב לארוחת ערב בתפריט בחירה מלא. מומלץ בחום לבדוק את קצב העבודה בסרוויס צהריים (סה"כ הארוחה העסקית ארכה שעתיים!!)  וכן לטפל באקוסטיקה של חלל המסעדה.

משייה, רחוב מנדלי מוכר ספרים 5, תל אביב.

2 תגובות

  1. הגענו לארוחת הבוקרהנפלאה עם הסלטים הטריים והטעימים הגבינות הממרחים וכ"ו כשמאחורי המזנון העשיר עמלה העובדת-אתי עמר שנענתה לכל בקשותינו ודאגה להסביר על הכל!
    אנו ממליצים בחום על השרות האדיב והמקצועי ועל האוכל הטעים ונשמח להתארח שוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הצטרפו לרשימת הדיוור של הבלוג, וקבלו כתבות חדשות לתיבת המייל שלכם

אולי תאהבו גם...

מטבח ישראלי

למה אין מטבח ישראלי

הכיצד אפשר שבשבעים שנות קיומנו כמדינה לא יצרנו פה מטבח מקומי, האם אי פעם יווצר..
וכיצד האופי הישראלי קשור לזה.

דילוג לתוכן