נולדתי בעיר חיפה, אולם תושבותי זו לא ארכה ימים וכבר בגיל שלוש החלטתי לשנות מקום ולשנות מזל 🙂 משהו כנראה בכל זאת נותר שם משהו בלב מהילדות המוקדמת, משהו שגורם לכך שכל אימת אני מגיע לחיפה אני חש משהו אחר, שצובט לי בפנים, תחושת עולם הולך ונעלם של ניחוח ילדות מתרחקת.
מזה זמן שאני שומע על התחדשות בשוק תלפיות, השוק הותיק של העיר חיפה, בואכה שכונת הדר, וכלא מעט שווקים אחרים ברחבי הארץ צצו בתלפיות מסעדות ודוכני אוכל, הקצב כאן הוא חיפאי למהדרין, לאט, אבל את הקרדיט למגמת המהפך צריך כנראה להעניק למסעדת תלפיות שהיתה הראשונה לבשר על השינוי.
תלפיות היא מסעדת שוק המתעקשת על המיתוג “חמארה”, מתמחה בדגים ובחיבור למוצרים העונתיים הנמכרים בשוק בו היא שוכנת. המסעדה מציעה מספר מצומצם למדי של שולחנות בחלל הפנימי והלא ממוזג (החלל פתוח והמזגן לא מורגש) של המסעדה, ומספר גדול יותר של שולחנות תחת הפרגולה באוויר הפתוח.
עיצוב וינטאג’ אקלקטי של קירות לבנים, מבנה קשתות עתיקים, רצפת סבתא מצויירת, ריהוט עץ ישן עתיק ולא אחיד, וכלי הגשה מימי סבתא זלדה וזאת לטובה, סה”כ משרה אווירה נעימה קלילה ולא מחייבת, אריאל זילבר שר ברקע.
המסעדה מתמחה בדגים ופירות ים, לא מוגשות כאן מנות בשר משום סוג. המלצרית היחידה במשמרת (לצד בעל הבית שממלצר לצידה) נתגלתה אדיבה וחביבה, הכירה את רזי התפריט אולם התעדכנותה במצאי המנות הזמינות במטבח לקתה בחסר, שאלות חוזרות נענו ב”רגע אני אשאל..”.
תפריט לוח תלוי בחלק החיצוני של המסעדה, תפריט מודפס אין, כך שאם הנך יושב בתוך חלל המסעדה ומבקש לעיין בתפריט, עליך לקום וצאת לעמוד מול הלוח בחוץ כדי לקרוא ולהחליט, לשוב לשולחן, להתבלבל מהמלצות המלצרית ולקום שוב להתבונן בתפריט.. לא קסטומר פרנדלי בעליל. החוויה הזו מתובלת בגישה מעט אגרסיבית מצד המלצרית ובעל הבית הסמוף לצידה להרכיב לנו את בחירת התפריט כרצונם.
עד כאן פתיחה מהוססת, אולם האוכל היה לגמרי הפיצוי
פתחנו במספר מנות קטנות שכללו: ♣ דג טרחון (טרולוס) בכבישה עדינה במלח ים ולימון, הדג איכותי מאד, הוגש עם סלט טרי מתפצח ומרענן. ♣ גבינת בושה צרפתית מוגשת עם אגוזי מלך וענבים אדומים, הגבינה מסוג שאברה צרפתית בשלה וארומטית במידה הנכונה, מנה פשוטה, חביבה וטעימה. ♣ סביצ’ה של מוסר ים עם שאלוטס, שמן כוסברה, קוקוס, ליים, אננס ובצל ירוק ופטרוזיליה, מנה טובה, לטעמי האישי לחלוטין ניתן היה לכבוש את הדג למשך זמן קצרצר יותר ולעדן מרקם וטעם, השילוב והרוטב מרתקים. המנות הוגשו עם לחם טרי וחמאה רכה מעוטרת במלח גס פציח. כל המנות הראשונות היו טריות, טעימות, עשויות כהלכה ומומלצות.
לעיקריות הזמנו: ♣ דג שד-הים (Monkfifh), דג קרקעית מעולה הנפוץ מאד במטבח הצרפתי, בשרו לבן, בשרני ומזכיר במעט בשר לובסטר. הדג הגיע כגור קטן (מונקפיש גדל לממדי מפלצת) בהגשה מוזרה למדי עם הראש (לא מקובל בדג זה), מצופה בקמח ומטוגן בשמן עמוק, הדג היה עשוי כהלכה, טעים מאד, קשה לאכזב עם מונקפיש, יחד עם זאת זו מנה פשוטה יחסית ולאור הרפרטואר שקדם לה הייתי מצפה למעט מעוף. ♣ קלמרי טריים מדייג מקומי על פלאנצ’ה, ברוטב וינגרט חם, עם שאלוטס, שקדים קלויים ולבאנה מיובשת עם עיגולי אבטיח טרי ונענע. מנה מעולה ומפתיעה בהרכב שלה, הדיונונים בעלי טעמים עזים ועשויים מדויק. ♣ בלאדי מארי שרימפס, עשוי משרימפס ים תיכון טרי עם עגבניות צלויות בוודקה, העגבניות נחרכו בגריל וקיבלו מעטפת טעם מעושן. שרימפס טרי בעל טעמי ים עזים, עשוי מדויק, השילוב במנה מהפנט, מנה מעולה.
המנות לא גדולות, כל פירות הים טריים מדייג מקומי, לא קפוא, לא טעם הפלסטיק הנפוץ במקומותנו, כאן אוכלים טעמים אמיתיים של ים, כמו ביוון, סיציליה, ספרד, איטליה. מוזר לומר זאת אבל אנחנו כבר לא רגילים לטעום בישראל שרימפס וקלמרי עם טעם. מתגעגעים? זה המקום.
הוזמנו לצ’ייסר ערק כסיומת.
—
תלפיות, רח’ סירקין 28, חיפה
סיכום | מסעדת דגים ביתית טובה באווירה ספרטנית השלובה היטב בניחוחות השוק החובק אותה. חומרי גלם מעולים וזה הנתון הקריטי בעולם הדגה, הכל פה טרי ומשובח, הכל מגיע מהים, לא מחקלאות ימית, לא מבריכות ולא מהמקפיא. יש כאן יד טובה על הסירים והמחבתות, מבינים פה מה זה דגים וכיצד לטפל בהם, לא עניין של מה בכך. יש מנות עם ניחוח של מעוף ברקע, יש מנות פשוטות, מטבח שוק איכותי. בגזרת הדגים הייתי ממליץ לשלב מנות מורכבות יותר ולחבר את הצוות לתפריט היום ולזמינות מנות במטבח.
בהחלט נשוב.
ועוד מספר תמונות ממראות שוק תלפיות העוטף את המסעדה..
