אחד העינוגים הכפריים המשובחים ביותר שהמטבח הצרפתי מפיק, אחד המאכלים המזוהים ביותר עם צרפת, אחד המאכלים הצרפתיים האהובים בעולם כולו.. ועם כל זאת, אחד המאכלים שבמצב הצבירה האיכותי שלהם קשים מאד להשגה בפריז ובצרפת של היום.
עוד נשוב לכך, אבל בינתיים כמה מילים על המקור והרקע.
מרק בצל היה אהוב כבר על הרומים בתקופה הקדומה, המרק הקדום היה פופולרי כי התבסס על חומר גלם נפוץ בכל פינה וזול במיוחד - בצל, והרבה בצל. לכן בזמנים הקדומים מרק בצל נחשב כאוכל של העניים.
תיעוד ראשון למתכוני מרק בצל צרפתי נמצאו במאה ה-18 בפריז, מרק המבוסס על ציר בקר ועצמות, קירמול של בצל. המאכל האהוב על המלך לואי ה-15, שנהג לדרוש אותו כששב ממסעות הצייד המפורסמים שלו, מבושל עם חמאה ושמפניה. בתקופה ההיא גילו שהמרק הזה הצטיין בחיפוי על ריחות האלכוהול החריפים הבוקעים מגרונם של שתיינים, וזה חלק ממה שהפך את מרק הבצל לפופולרי בימים ההם. הצרפתים אף ייחסו לו סגולות של מרפה מ"הנגאובר".
נציין שקיימת גם גרסה לפיה Nicolas Appert מאזור לוריין (האיש שהמציא את טכנולוגיית השימורים וקופסאות השימורים במזון) היה זה שפיתח את המתכון המודרני המוכר לנו כיום של מרק הבצל, אנחנו כן יודעים שבשנת 1831 הוא פירסם ספר בישול שכלל מתכון למרק הבצל המודרני.
במאה ה-20 מרק הבצל התבסס בפריז במוסדות הקולינריים שוקקי הפועלים סביב מתחם לה-האל Poule au Pot, Chez Baratte, Au Pied de Cochon. במסעדות אלו גם נולדה הגרסה המקובלת כיום של תוספת גבינה והקרמת צלחת ההגשה בתנור עם חום עילי. בימים ההם הגרסה נקראה Gratinée des Halles.
בכל העולם כיום מקובל להגיש את המרק כשצלינו פרוסת באגט לטוסט עם גבינת גרוייר מותכת, הנחנו בצלחת המרק עם תוספת גבינה מעל והקרמנו בסלמנדרה של חום עילי גבוה.
במטבח הצרפתי יש מאות מתכוני מרקים, חלקם מתוחכמים מאד, דווקא מרק הבצל פשוט להכנה, מעט מרכיבים, לא טכניקה מורכבת, אולם הכנתו מייגעת.
מרק הבצל הצרפתי הוא קלאסיקה של הביסטרו הפריזאי ומקובל כמנה ראשונה בביסטרו קלאסי.