לא רבים מאיתנו מקדישים זמן לבקר בתערוכות ומוזיאונים בישראל, אולם מודעה קטנטנה בעיתון שלחה אותי לביקור חובה בתערוכה מקסימה שהפיקה האוצרת רונית ורד באוניברסיטת תל אביב בקיף 2018 המוקדשת כולה לתפריטי מסעדות לאורך שנות קיומה של המדינה שלנו, ועוד קודם לה. הזדמנות נדירה לשזוף את התרבות, הסגנונות, הטרנדים הקולינריים, הנפשות הפועלות והכוכבים של הקולינריה המקומית במאה השנה החולפות. חייב להודות שהלכתי מקרנות ומצאתי עצמי מתרגש לנוכח המוצגים השונים, חלקם הזכירו לי נשכחות, שאפו להפקה על היוזמה והביצוע.
נעדרו מהאירוע כמה וכמה עמודי תווך שלטעמי התערוכה איננה שלמה בלעדיהם: מסעדת קסבה של אמיל גטלן – מסעדת היוקרה הראשונה בישראל. מסעדת יודפת של מוריס בן זיכרי שנחשבה למסעדת הגורמה היוקרתית ביותר של שנות השמונים שאפילו גוגל לצערי לא מכיר אותה, פשוט נמחקה ללא זכר, פיטנגו של איתמר דווידוב, קפה כסית של חצקל ברחוב דיזנגוף, פחות מטעמים קולינריים אבל הרבה מטעמי תרבות אווירה וחשיבות היסטורית. אפשר לחשוב על עוד חלקים חסרים לפאזל הזה, כמו מועדון אלון מסעדת בשר הצייד של אורית בגבעת עדה, על אלימלך בדרום תלביב שנפתח ב-1936 ונסגר רק בשנים האחרונות, מסעדת המי ומי המיתולוגית הראשונה, לויקו מושיקו בצומת הקאנטרי שנחשבה לסטייקיה ראשונה בישראל, ועוד ועוד.
בכל מקרה זכינו לשעה של התענגות על מה שיש שם, התאפשר לנו וניצלנו כל רגע.
התערוכה איננה מתיימרת לספר את הסיפור הקולינרי הישראלי המלא, כפי הנראה שגם היו מגבלות זמינות לחלק מהמוצגים האפשריים, התערוכה מגישה מוצגים החל ממזנונים ומסעדות מזרחיות ומזרח אירופאיות ותיקות ועד למסעדות שף מובילות לאורך השנים, מה שמאפשר מבט מיוחד ואינטגרטיבי על הוויית הקולינריה שלנו ועל התרבות הישראלית בכלל.
הכתבה מוקדשת לויזואליה עצמה. גללו למטה ותיהנו פריט אחר פריט מההיסטוריה שלנו, הסדר איננו כרונולוגי במכוון, זה מאפשר התרשמות חוצת שנים זה מול זה, אתם כנראה תחייכו לא מעט.
סה”כ כייף גדול, אם אתם חובבי קולינריה וקוראים שורות אלו כשהתערוכה עדיין מוצגת (עד 31 ליולי 2018) – היא מומלצת בחום.. תערוכת התפריט בגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע”ש גניה שרייבר, בכניה הראשית לאוניברסיטת תל אביב. הכניסה חינם.
2 תגובות
מעולה
אלך לראות
כמה אהבתי את התרוד הורוד
כשתל אביב עדיין לא הזיעה.
תודה !!!
🙂 זוכר שיום אחד הוא התעורר ומישהו גנב לו את התרווד הוורוד שהיה תלוי בפתח המסעדה