שבנו לאחד המקומות האהובים עלינו בתלביב בפעם השלישית והמדהימה מכולן.
לפני כשנה וחצי שף רזי רהב יצא לדרך שונה ומרתקת במסעדה אחרת שלא דומה למה שהורגלנו כפורמט של מסעדה, ומצליח לא רק לשמור על רמה אלא להשתפר ולהשתדרג ולהפתיע מפעם לפעם.
למי שקורא בקצרה אפתח בסיכום ברור – זו היתה אחת הארוחות הטעימות והמרתקות שאכלתי מימי, ביקרתי במהלך השנה האחרונה במספר מסעדות מכוכבות מישלן בעולם ובכלל זה במסעדת שלושה כוכבי מישלן מהמובילות את הסצנה הפריזאית, OCD התל אביבית הקטנה הצעירה והחצופה פועלת בסגנון ובסטנדרט קולינרי דומה, רק מעניינת יותר, יצירתית יותר, ושורה תחתונה טעימה הרבה יותר.
בעיניים האישיות שלי OCD היא המסעדה הטובה ביותר שאכלתי בה בארץ בעשור האחרון. נקודה.
18 סועדים יושבים סביב בר שבמרכזו פועם המטבח הפתוח בו מוכנות המנות על ידי שף רזי וטבחיו לעיניך לאורך כל הערב, אתה למעשה חווה חוויה שבה אתה יושב בתוך סרוויס של מטבח פעיל, אין מלצרים והמנות מוגשות לך ישירות על ידי השף ועוזריו כשלכל מנה הסבר מפורט ממה מורכבת וכיצד עשויה. המתכונת הייחודית הזו מאפשרת לך לנהל שיחות עם השף, להכנס למטבח ולצלם, ולחיות את חוויית האוכל ממקום אחר מאשר זה המוכר לנו כחוויית מסעדה.
מדובר בארוחת טעימות סגורה בת תשע מנות יצירתיות מצולחתות למשעי ומפתיעות ברובן. למרות זאת הוגשו לנו 12 מנות לא פחות. המנות קטנות, כך שישאר לך מקום לכולן, הארוחה כארוחה משביעה לחלוטין.
ערב שכולו מפגן גאוני של צבעים, טעמים, טקסטורות, יצירתיות והנאה צרופה ומופגנת.
כפתיח הוגשה סופגנייה קטנטונה בקוטר שני סנטימטר ממולאת בלאבנה מעושנת, זעתר, וויניגרט של שרי.
לאחר מכן הוגש על אבן עגולה עיגול בצקון קטנטן ממוצא יפני העונה לשם מוצ’י, עשוי מבצק אורז יפני פריך מיובש מאודה ומטוגן, ובתוך הדבר הקטנטון הזה לא ברור כיצד אבל יש קומבינציה של קרם של שאלוט מקורמל, אבקה של קליפות שאלוט שרופות, שאלוט כבוש בתחמיץ פונזו על בסיס סאקי וסויה, וסרדין מקומי כבוש במלח. אין לי מושג כיצד נדחסו כולם למקום כה קטן, אחת הטעימות המדהימות שטעמתי מימי. מטורף, מדהים, פריך בחוץ, רך כמעט נוזלי בפנים, מתפצפץ בפה, משהו מטורף בטעמו.
המנה הבאה טרטר בקר עם עדשים שחורים, עלי זעתר טריים, ציר מיסו בהיר. והפתעה קטנטונה בתוכו נקודת שוקולד אצות מתקתקה וספירה של פסיפלורה מה שנותן זץ קטנטן ושונה של מתיקות מעניינת בתוך עדינות כללית. מנה עדינונת מאד, מעניינת, עלה הזעתר כבש אותה והיה חזק מדי עבורי.
נחנו חמש דקות וקיבלנו מנה יפיפיה שכיכבו בה סשימי פורל עם טוויל של קצח, מלפפונים מעושנים ומלון, בויניגרט של חזרת וריוויון, ואיולי מלפפונים.
מנה עדינה המשלבת טעמים ורמזי טעמים שמשתלבים מעולה בעננה הכללית של ים וירק.
הגונג הבא בא בדמות טרטר טונה אלבקור, על מצע שמן אצות ובוואריה של קרם עגבניות סוף העולם, ולחמניית פארקר האוס מתקתקה עם מעט פרג. מנה עדינה מדהימה ומאוזנת מאד בטעמים שלה, בוואריית קרם העגבניות שוס מדהים.
כמנה חמה ראשונה הוגש דג בר ים מאודה חלקלק וענוג, על מצע שיבולת שועל ושעועית הולנדית, בקציפת ציר דגים וזעפרן, קרם של פלפלים חריפים וריבה של קליפות לימון, מנת ים מאוזנת מאד, מעניינת ועדינה.
בהמשך הפתיע אותנו צלחת מרתקת עליה נחו במצג אמנותי גזרים לבנים צלויים, עם פקאן מלוח ועלי מרווה פריכים, בציר העשוי מעצמות מח עצם שצומצם עם מייפל ורוזמרין. מנה מאד מיוחדת ושונה, טעמים חזקים, הכילה בין השאר קרם עשוי מגזר לבן, טעים טעים טעים, מיוחד מאד.
ואז הופיעה מנה יפיפיה, הדוגמנית של הערב ללא ספק, שני נתחי חזה ברווז צלוי (בוואקום) על קרם שום שחור, קרם של חרדל ותפוחים, שאלוט וקולורבי מקורמלים בשומן ברווז, קרמבל מח עצם מעושן, פרחים של כובע הנזיר, ורוטב על בסיס ברנדי ופלפל שחור, מנה מיוחדת ומורכבת עם הרבה מאד טעמים באיזון מופלא.
המשכנו עם מנת פרפה של דבש עשוי בוואקום, קרם של גזר ומרווה, אגוזי מלך מקורמלים וצימוקים כבושים בליים, עלים ואבקה של גזר, גבינת עיזים של ברקנית מתובלת בתבלין כלשהו שלא זיהיתי, קוביית ג’לי של לימון וקוביית ג’לי של תה ארל גריי. מדובר בסוג של גלידה מדהימה, לא ממש גלידה, מרקם של ענן פרפה הנמס ונמוג בפה, מלוח חמוץ ומתוק בשילוב לא שגרתי ומרתק של טעמים. מוזרה, אחרת, חצופה.
מנת ביניים קטנטנה בין המנות המלוחות למתוקות – גלידה של שמנת חמוצה, עם ריבה של אגסים וגזר לבן, גרניטה של ג’ין וטוניק, וצנוברים קלויים. פנכה קטנטונה והורסת שחבל שנגמרה מהר.
אז..
הגיעה כוכבת הערב, מנת הקינוח שהסתברה להיות ה-מנה המנצחת של הערב, כלת הארוחה, אחת המנות היותר טעימות ומפתיעות שאכלתי בימי חיי, מנת נושא שכולה ווריאציות מרקמים וטקסטורות ואפשרויות טעמים והרכבים המבוססים כולם על… כוסמת. וכל זאת תוך שאישית אני כלל לא אוהב כוסמת, או לפחות כך סברתי עד לרגע זה. הו כמה טעיתי..
לאורך מרבית הארוחה עמדה מולי הקונדיטורית של המסעדה והרכיבה את המנה הזו שכבה מעל שכבה, עד שלבסוף הוגשה.. דובדבנים כבושים, קרמל מלוח, ג’לי היביסקוס, עוגת כוסמת, כדורי פופקורן מקורמל של כוסמת מצופים, טוויל כוסמת, גלידת כוסמת, קרם שאנטי, שוקולד קרמל מלוח, ומרנג מעל.
מנה מהממת בטעמים ובטקסטורות שבה. מנה שיש בה מלוח ומתוק מתפצפץ בפה, פשוט תחושת כייף של דבר טעים שמעולם לא טעמת דומה לו, קטונתי מלהעניק סופרלטיבים אבל מדובר במנה גאונית, מטורפת, מרקמים ושילוב טעמים שסביב כוסמת, רעיון וביצוע מנצחים. מנה של להסיר את הכובע בפני ההוגה והמבצע.
שלושה ביסים אחרונים לסיום, כולם משחקים על הנושא דובדבן, סנדביץ’ עם גלידת דובדבן (בצורת מקרון קטנטון) בתוך עוגיות פיסטוקים, קוביית מרמלדה של דובדבן, ופרלין שוקולד מריר ממולא בגנאש דובדבן. פטיסרי על.
קפה קטן, וג’ין מתובל המיוצר במזקקת הוויסקי מילק אנד האני הישראלית במיוחד לפי שמתכון של OCD, טעים ביותר, חזק אלכוהולית וכן חזק בטעמיו. שונה ומורכב הרבה יותר מג’ין רגיל.
סיכום החוויה, אמן גאון ווירטואוז שהעז לעשות משהו חדש אחר ומיוחד, ומפגין בו את יכולותיו באופן מעורר כבוד. מסעדה יציבה המפגינה אחידות באיכות ומצליחה באופן מפתיע לקלוע בטעמים למרות היצירתיות הפורחת (צירוף מאתגר במיוחד) ומנפקת חווית סועד ברמת יצירה וביצוע המצדיקה לטעמי כוכב מישלן, הנאה צרופה לכל המעוניין לחוות שיא באוכל.
מסעדת OCD, רח’ תרצה 17 תל אביב.